תוספות על חולין ה׳ א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על חולין ה׳ ע״א:ג׳ תוספות על חולין ה׳ ע״א:י׳ »

1 חולין פתח ↗

וְדִלְמָא עַל שֵׁם מְקוֹמָן! מִי לָא כְּתִיב: ״וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה״, וְקַשְׁיָא לַן: קָרֵי לַהּ ״נַעֲרָה״ וְקָרֵי לַהּ ״קְטַנָּה״, וְאָמַר רַבִּי פְּדָת: קְטַנָּה דְּמִן נְעוֹרָן! אִם כֵּן ״עוֹרְבִיִּים״ מִיבְּעֵי לֵיהּ.

2 חידושי אגדות על סוטה פתח ↗

מאי נערים וקטנים וכו'. דנערים משמע שהביאו ב' שערות וקטנים משמע שלא הביאו כפרש"י גבי נערה וקטנה בפ"ק דחולין ודריש ר"א הכא נערים שמנוערים כו' וקטנים שהיו מקטני אמנה כו'. או או קאמר או דנערים היו וקטנים ע"ש קטני אמנה או דקטנים היו ונערים ע"ש שמנוערים כו' א"נ כיון דסתם הכתוב מה היו יש למדרש תרוייהו ומ"ד נערים היו שבאו לכלל דעת ובזבזו עצמן כקטנים שאין בהן דעת לקלסו על כך ופריך דלמא ע"ש מקומן כו' קטנה דמן נעורן כו' וכתבו התוס' פ"ק דחולין דנעורן הוא שם מקום דכתיב בדה"י למזרח נעורן ולמערב גדר עכ"ל ויש לדקדק מההיא סוגיא אסוגיא דהכא דפריך התם כה"ג אעורבים ממש ודלמא ע"ש מקומן מי לא כו' ומשני א"כ עורביים מבעי ליה וה"נ הכא נעוריים מבעי ליה ויש ליישב על פי מה שכתבו התוס' שם עורביים מבעי ליה ואע"ג דכתיב עברים מצרים ולא כתיב עבריים מצריים התם ליכא למטעי עכ"ל משא"כ בעורביים דאיכא למטעי עורבים ממש הכא נמי ליכא למטעי כיון דכתיב לגביה דקטנים היו ודו"ק:

3 נחל קדומים על תורה פתח ↗

העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה. פירש"י אפי' אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך לא נעלה. מקשים דאמרו במ"ק דף ט"ז מנ"ל דאי מתפקר בשליחא דב"ד ואתי ואמר לא מתחזי כלישנא בישא דכתיב העיני האנשים תנקר ופירש הרב הנמק"י וז"ל דכתיב העיני האנשים תנקר ואמשה קאמר אלא שכינה הכתוב וכתיב ויחר למשה מאד משמע דאמרו ליה עכ"ל. ולפי פירש"י הכא מאי ראיה מייתי הש"ס הרי העיני האנשים קאי עליהם ע"כ שמעתי וכ"כ הר"ן בנדרים דף ז' והרא"ש בפירושו שם דף ס"ד גבי כי מתו כל האנשים דהיו עניים ואין לומר סומים דכתיב העיני האנשים ההם תנקר אלמא עלייהו קאמרי ולא על משה רבינו ע"ה ונראה ליישב דאם הם היו סומין לא היו מבזים למשה רבינו ע"ה כי אשר הוא סמו"י מן העין מתבייש להזכיר ולקלל בסימ"ת עין וזה פשוט. א"נ דרש"י והר"ן והרא"ש כתבו לפי פשטן של דברים. אך לימוד הש"ס הוא דהא דמכנה הכתוב הוא לצד עילאה ח"ו או לצד אדם גדול מאד אבל הכא לדתן ואבירם לא היה מכנה הכתוב דאינם כדאים לכך והיל"ל את עינינו תנקר ומדכינה ש"מ דעל משה אמרו ולכבודו כינה הכתוב. א"נ דכיון דיש פנים לומר דעל משה קאמר מינה ידעינן דשליח ב"ד דהגיד לא מתפקר דאם אין הדין כן הו"ל לפרש הכתוב ועל מי סמך שלא נפרש על משה ונלמוד דלא מתפקר שליחא. אלא ודאי דכן הוא הדין דלא מתפקר ויליף שפיר ואתיא כי הא דכתבו התוס' בחולין דף ה' גבי עורביים ודוק היטב כי קצרתי. ואחר זמן ראיתי מ"ש הרב נח"י שכתב דרש"י כאן פירש לפשט והש"ס דרך דרש ואינו מספיק להוציא דין מהפסוק לפרשו דרך דרש כל שפשט הכתוב אינו כך והא דאמרינן זהו פשט ויש דרך דרש היינו כשאינו לומד דין ומייתי ראיה מהכתוב וזה פשוט:

5 קרי לה נערה וקרי לה קטנה - בפרק בתרא דסוטה דף מו: דריש נערים שהיו מנוערים מן המצות והכא לא שייך למדרש הכי:

6 דמן נעורן - שם מקום דכתיב בד"ה א ז למזרח נערן ולמערב גזר:

7 עורביים מבעי ליה - ואף על גב דכתיב עברים מצרים ולא כתיב עבריים מצריים התם ליכא למיטעי:

1 סוטה פתח ↗

אָמְרוּ לוֹ: עֲלֵה, שֶׁהִקְרַחְתָּ עָלֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם. מַאי ״וּנְעָרִים קְטַנִּים״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁמְּנוֹעָרִים מִן הַמִּצְוֹת, ״קְטַנִּים״ — שֶׁהָיוּ מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה. תָּנָא: נְעָרִים הָיוּ, וּבִזְבְּזוּ עַצְמָן כִּקְטַנִּים.

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

212 כמבואר בתוספות חולין ה. ד"ה עורביים, שכאשר אין מקום למטעי נכתב חסר יו"ד. וראה ראב"ע בראשית ו, טז.

« תוספות על חולין ה׳ ע״א:ג׳ תוספות על חולין ה׳ ע״א:י׳ »